לא ברור איך פתאום הגעת אל אפרים, איך הוא מצא אותך, איך נמצא העיתוי הנכון. לא ברור מצד אחד, ומאידך ברור מאוד. מה שהיה צריך לקרות קרה.את נכנסת בתחילה בצעד קטן וחרישי ואחר כך בצעד גדול יותר לעומקו של הסיפור, למסכת המורכבת הזאת, שעליהם אמר זבולון, אישך, שליווה אותך לאורך כל הדרך, "שעליה עושים סרטים וכותבים ספרים". תוך כדי כך נוצר בינינו קשר. שלחתי לך חומרים, שוחחנו והרגשתי שהפכת להיות חלק מכל הסאגה הזאת. ידעת כל פסיק ופסיק בחייו של אפרים. אין אדם שחלף על בימת חייו ואת לא ידעת מי הוא. אין קשר שאת לא בקיאה בפיתוליו. אין רגשות שאינך מודעת אליהם.  הפגנת רגישות אנושית בלתי רגילה כאשר נתקלת בחומרים רגישים. ובינתיים הפכנו גם להיות חברות, ונראה שאת יודעת עליי, עלינו, יותר משאנו יודעים על עצמנו.

נורית צדרבוים

("דרכו של זרעון", אפרים שטאובר)